ביום שני ה־17 ביוני 2024, הוזמנו נציגי תנועת הנוער שלנו – רכזים וחניכים, לישיבה של "הוועדה המיוחדת לזכויות הילד", שהוקדשה לתנועה. הישיבה התקיימה בזכותו של חבר הכנסת אליהו (אלי) דלל, יושב ראש הוועדה וידיד התנועה עוד מהימים בהם כיהן כסגן ראשת העיר נתניה.

בדברי הפתיחה שלו סיפר מר דלל על היכרותו עם התנועה, כיצד הניע את פתיחת סניף נתניה ועל חשיבותה ותרומתה של "ביחד – אניה באניה"  לחברה הישראלית. לאחר מכן העביר את רשות הדיבור לבני הנוער ואמר, "הבמה כולה שלכם".

"עד שהצטרפתי לתנועה", סיפרה עליזה, חניכה מסניף חדרה, "הראש שלי אף פעם לא היה מורם ומעולם לא דיברתי או הבעתי דעה." היא הוסיפה שהשינוי שחל בחייה בעקבות ההצטרפות לתנועה היה כה דרמתי, שהיא זוכרת את התאריך המדויק בו ברק אברהם, מנכ"ל התנועה, הגיע אליהם לבית הספר והציע לה להצטרף. בהתחלה לא התייחסה לדבריו ברצינות. היא ניסתה בעבר מספר תנועות נוער וחשבה שמדובר בעוד תנועה, כמו כולן. כשהגיעה – נשבתה. עליזה חולמת להיות יזמית בתחום החינוך והוצמדה לה לשם כך מהתנועה, מנטורית מקצועית מהתחום, שמלווה אותה ועוזרת לה להתפתח, להרחיב אופקים ולחשוב גם על העתיד הרחוק.

"ברק לימד אותנו לפתח את עצמנו מבחינה אישית ולחזק את הביטחון העצמי," אמרה. "אני מדריכה בתנועה הנוער כמעט שנתיים, והיא משפיעה לא רק עליי אלא גם על החניכים שלי, שלא מפסיקים לבקש עוד פעילויות ועוד מפגשים."

וורדאו מסניף כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה, סיפר ששמע על הפעילות משניים מחבריו. "לא הייתי בעניין," הודה. עד שרכזת הסניף אבבץ' אמרה לו, "בוא תנסה." הפעולה הראשונה הייתה לדבריו מעניינת. "ראיתי את החברים שלי מתבטאים באופן שלא היכרתי, והחלטתי להישאר. עם הזמן התחלתי לעשות דברים שלא עשיתי מעולם, כמו לדבר בפני קהל. הייתי ביישן והתנועה שלנו עזרה לי להתגבר על החשש ולהעלות את הביטחון העצמי."

אבבץ' בלטה, רכזת סניף כפר הנוער אמי"ת פתח תקווה אמרה, "משהו חשוב שמתרחש בתנועה ואולי לא קרה לנו כקהילה מתחילת העלייה האתיופית לישראל, הוא ההזדמנות שלנו להנהיג ולא להיות מונהגים. חשוב לי כרכזת, שהחניכים יחוו תחושה של הובלה. אנחנו משקיעים בהם ויוצרים קשר אישי כדי שיוכלו לאתגר את עצמם; לכתוב מערכי שיעור ולעמוד מול קהל. התנועה מעניקה לחניכים את הדרך לגלות את היכולות שלהם ומעודדת התנסות, אחריות ועצמאות. כשאני רואה אותם מתמודדים, למשל מול קבוצת ילדים שלא בהכרח מקשיבה או מתייחסת, נעים בין גישה חברית להצבת גבולות ומשמעת; כשאני יודעת שאני יכולה לסמוך עליהם וכל שנותר לי הוא לגבות אותם – אני יודעת שהצלחנו."

את התנועה הציג בפתיחת הישיבה ברק אברהם, מנכ"ל התנועה ואחריו דיברה מנהלת התפעול, ציפי סמני, שסיפרה על הפעילות הענפה של התנועה וההשפעה על הקהילה בכל מקום בו מוקם סניף.

בתום הדברים, ניתנה רשות הדיבור לנציגי המשרדים הרלוונטים שהסבירו מה עלינו לעשות כדי לקבל הכרה כארגון נוער, והישיבה ננעלה לאחר שיושב ראש הוועדה סיכם את הדברים, מציע מתווה לפעולה.

סיימנו את הפגישה כשאנחנו מודים על ההזדמנות להציג את התנועה בפני חברי הכנסת ונציגי השלטון המקומי ומחוייבים להמשיך לפעול למען צמיחה של התנועה בפעילות ובתקציבים.

ומילה קטנה לסיום, בפתח הישיבה, כמו בכל ישיבות של ועדות הכנסת בחודשים האחרונים, דיברו משפחות החטופים ומשפחות שכולות, ועלתה הקריאה המוסרית וההכרחית להחזירם הביתה. אנחנו שמחים שבני הנוער היו עדים והקשיבו לסבל ולכאב ולמחלוקת ולקולם הערכי והחברתי החשוב של משפחות החטופים, ומאמינים שלא ניתן להוביל לתיקון חברתי ולחינוך למעורבות, מבלי להיות חלק פעיל מהמציאות הישראלית.